בן צפורה ויעקב, נולד ביום כ"ב בכסלו תרע"ג (2.12.1912) בעיר טומשפול, רוסיה, נצר למשפחת חסידים ורבנים, אשר ייחוסה מגיע עד הבעש"ט. ילדותו עברה עליו בסביבה דתית. אחרי מלחמה קשה במשפחתו הצליח לקבל גם חינוך כללי. עוד בחוץ-לארץ הצטרף לתנועה הציונית-חלוצית, ומשהגיע ארצה ב-1.1.1928, ניתק לגמרי את קשריו עם ההווי הדתי, הסתלק מ"ישיבה" בטבריה, עבר לעבוד בדפוס "הפועל הצעיר" בתל-אביב, הצטרף לתנועת "הבחרות הסוציאליסטית", ומאז קשר את גורלו בהגשמה ובקיבוץ. עם ראשוני קיבוץ בית-אורן יצא תחילה לגרעין בכפר סבא ואחר-כך להתיישבות ביערות הכרמל. היה חבר ותיק ב"הגנה". במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט מילא תפקידו בהגנת חניתה והשתתף בפלגות-הלילה של וינגייט.

בימי מלחמת-העצמאות היה מפקד חבל באזור קיבוצו ואחר-כך מפקד פלוגה בחטיבת "כרמלי", בקרבות הכרמל והגליל המערבי. היה אחראי למשלט מיאר בגליל המערבי. ביום א' באלול תש"ח (5.9.1948) בהבחינו בהתקדמות האויב לעבר עמדותיו, התקרב בעצמו כלפי האויב, נפצע ברגלו אך הצליח להטיל רימון. לאחר זאת נפגע בראשו ובחזהו ומת במקום. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית אורן. אחרי נופלו הועלה לדרגת סרן.

קיבוצו הוציא לזכרו חוברת-זיכרון: שמריהו.